הפילוסוף הפגני ככוהן דת וכעושה נפלאות - מאלכסנדריה ואתונה לחרן

ניסיונותיהם של הפילוסופים הנאופלטונים להציג את עצמם בעיני ההמונים שעדיין דבקו בפולחניהם הפוליתאיסטיים , כנציגי האלוהות , כוהני דת פלאיים ומחוללי נפלאות , הורידו את מן לה למעשה התאורגייה המקום הנשגב שיעדו ינ ^ ליכום וממשיכי דרכו - אמצעי פולחני מאגי ליצירת קרבה מיסטית אל האלוהות מבלי להזדקק לתהליך הקשה והמייגע של התמסרות מוחלטת להגות פילוסופית מופשטת . במקום זאת הם איימו להפכה לאומנות מאגית פשוטה כמשמעה אשר רק כפשע בינה ובין אחיזת עיניים וגנבת דעת . הצורך להבחין בין עשיית נפלאות בהשראת כוחות אלוהיים אמתיים ובין אותו סוג של אחיזת עיניים כוזבת , שנקרא בפי יודעי דבר 'גואטיה ' , ( yonmcd היה מקובל בחוגי הפילוסופים הנאופלטונים עצמם , אולם הם לא גיבשו אמות מידה מניחות את הדעת למטרה זו . יומרותיהם של אישים מסוימים שהשתייכו לחוגים אלו לשליטה בכוחות על טבעיים , אשר באמצעותם ביקשו להכות בתדהמה את זולתם , עוררו אי נחת גלויה בקרב עמיתיהם . דוגמה לכך היא ביקורת נוקבת שמתח אוסביום ( Eusebius ) על מקסימום , שניהם מתלמידיו של איךסיוס , ( Aedesius ) הוא תלמידו המובהק של x ivterrr את דברי הביקורת השמיע או...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי