אחד המאפיינים המובהקים של הדת המסופוטמית היה השימוש בצורות מוחשיות לייצג את האלים בפולחן . המקורות המקראיים ראו בנוהג הזה עבודת עץ ואבן , ובספרות המקראית התפתח נגדו פולמוס חריף ומלגלג . עבודה כזאת נחשבה שיא האיוולת , ועובד פסל נחשב טיפש גמור כי עבד חפץ דומם שיצר במו ידיו בהתעלמות בךרגע מדבר שעשה רגע לפני כן . אין צריך לומר שעובדי הפסלים לא היו סבורים כך , ואף אין להניח שלקו בשכלם או שהיו נחותי שכל מנביאי ישראל . משום כך התפתח בשנים האחרונות עניין בחקר עבודת הפסלים המתבסס על מקורות ראשוניים ולא על דברי פולמוס ואשר מנסה לרדת לעומק מחשבתם של עובדי הפסלים בעשותם מעשה הנראה לכאורה מגוחך . בסוף האלף השלישי התחילו אנשי מסופוטמיה לייצג את אלוהיהם בצורת פסלים דמויי אדם , להציבם במקדשים ולעבדם . נוהג זה מוצאו , לדברי ויליאם הלו , בנוהג לייצג את המלכים בפסלים ולהעמידם במקדשים לפני סמלי האלים כרי להתפלל , כאילו המלך עצמו עמד או ישב שם בתנוחה של תפילה . הלו סבור שאנשי מסופוטמיה שראו באלים מלכים הסבו את הנוהג 85 ראו קליין ושפרה ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' . 573 87 , 11 . 254-257 86 . קק 87 W . G . Lamb...
אל הספר