יזהר הירשפלד מבוא הישוב ביריחו בתקופות הפריהיסטוריות , הברונזה והברזל , הצטמצם לתחומי תל א-טולטאן , שהקנה לתושביו אספקת מים סדירה . רק בתחילת התקופה ההלניסטית , בימי הבית השני , החלה יריחו להתפשט על פני הנווה כולו . ( 1 ) לשיא פריחתה הגיעה יריחו בשלהי התקופה . על פי תיאוריו של סטרבו , הנווה , שהשתרע מים המלח צפונה עד פצאל , היה גן פורח של מטעי דקלים ואפרסמונים . המוקד הארכיטקטוני של יריחו באותה תקופה היו ארמונות החורף של מלכי יהודה . יריחו לא היתה בתקופה זו עיר במלוא מובן המילה אלא תפרוסת של ווילות , חוות ומלונות , כשכל מבנה הוקף בחלקת גן מושקה וטובל בירק . אופייה המפוזר של יריחו נשמר לאורך התקופות הרומית והביזאנטית . מעידים על כך לא רק המקורות ההיסטוריים אלא בעיקר הממצא הארכיאולוגי . שרידי ווילות מהתקופה הביזאנטית נמצאו בכל שטח הנווה . במעגל הרחב יותר , סביב הנווה , נתגלו שרידיהם של מנזרים רבים שהקיפו את יריחו . בתקופה זו היתה יריחו יחד עם ירושלים ובית לחם , אחד ממרכזי הצליינות החשובים ביותר בא"י . האכסניות שנבנו ביריחו היוו חלק ממערך המקומות הקדושים והמנזרים הרבים שהקיפו את הנווה מכל...
אל הספר