אריה י צרוקי החל מימים קדומים היתה יריחו מרכז חשוב לגידול התמר . סייעו לכך תנאי האקלים המיוחדים , הקרקעות האלוביאליות והפוריות - בעיקר בשטחי מניפות הנחלים ושפע המים המתוקים בבקעה ובשוליה . עדות לקדמות גידול התמרים ביריחו הם גלעיני התמרים שנמצאו בחפירות , שזמנם 1600 - לפסה"נ , והזכרתם התכופה במקורות . תמריה המשובחים נזכרים לאורך כל התקופות ההיסטוריות ובעיקר הצטיינו בטיבם זני התמרים היבשים למחצה . במקרא נזכרת יריחו תכופות כ"עיר התמרים ... " : " בקעת יריחו עיר התמרים , עד צוער" ( דבי לד , ג ... " . ( ויד את ישראל ויירשו את עיר התמרים" ( שופ ' ג , יג . ( "ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם" ( דה"ב ב , א ; כח , טו . ( בתקופה החשמונאית וההרודיאנית וכן בסוף ימי בית שני שגשגה יריחו , וגידוליה החקלאיים הורחבו . הוקמו בה אמות מים משוכללות שסייעו לטיפוח גידולים מיוחדים , כגון האפרסמון ( צרי ) וצמחי בושם ומרפא , ומעל לכל התמרים שהיו מקור עושרה העיקרי . על גידול התמרים ביריחו מעיד גם יוסף בן מתתיהו : "יריחו , הוא מקום משמני ארץ יהודה ושמה האדמה מגדלת הרבה תמרים וגם צרי" ( מלה"י א , ו , ו . ( מארקו...
אל הספר