יריחו איננה אתר תיירות במובן המקובל . אין בה מקומות מקודשים בולטים , ואין היא מהווה יעד לעליה לרגל . אעפ"כ פקדוה עולי הרגל במשך כל הדורות , וזאת בשל מיקומה על אם הדרך המוליכה לירושלים וסמיכותה למקום הטבילה בירדן והר הקרנטל . הסיפור הדרמאטי של כיבוש יריחו , והיותה נווה מוריק בלב המדבר , עוררו אף הם את התעניינות עולי הרגל . הם הירבו להזכיר את חורבות העיר , את "ביתה של רחב" , את המעיין הפלאי ( מעין אלישע , ( שבזכותו הפכה לגן עדן עלי אדמות , וכן את עץ השקמה וביתו של זכאוס הנזכרים בברית החדשה ( לוקאס יט . ( מסוף התקופה הצלבנית ועד למאה ה19- היתה יריחו מקום חרב ומוזנח . בשל מיקומה המרוחק ותנאי הבטחון הרעועים , רק מעטים פקדוה . רק עם שיפור תנאי התעבורה והכטחון בשלהי המאה ה , 19- הפכה יריחו שוב ליעד חשוב במסלול עולי הרגל , ובעיקר לאלו שביקרו באתרים החשובים שבסביבתה ( הקרנטל , מקום הטבילה בירדן . ( מהפך במעמדה של יריחו כאתר תיירות חל בתקופת שלטון ירדן - זאת בשל מיקומה המיוחד של העיר על אם הדרך בין ירושלים ורבת עמון . אפשרויות הסיור המצומצמות בגדה המערבית וקרבתה היחסית של יריחו לירושלים ולאתרי ת...
אל הספר