ירדנה אלכסנדר המקרא היה מאז ומתמיד מקור ההשראה העיקרי לחקירת יריחו . שלושה דורות של ארכיאולוגים חיפשו אחר שרידים שיהא בהם כדי להמחיש את נפילתן המופלאה של חומות יריחו . ברם הנסיונות לאמת את התאור המקראי בעזרת הממצאים הארכיאולוגיים לא עלו יפה עד עתה . כיבוש יריחו מובא בשני תאורים עיקריים : המרגלים הפוקדים חרש את העיר כדי לעמוד על נתוניה , בהסתייעם לצורך זה בתושבת העיר ( רחב , ( ובתמורה הם מבטיחים לחוס על חייה ( יהוי ב . ( כהמשך לסיפור זה היינו מצפים למצוא תאור דראמטי של כיבוש העיר ע"י שימוש באסטרטגיה מועילה , או תחבולה צבאית כלשהי שתתבסס על המידע שאספו המרגלים בשליחותם . אך אם היה סיפור מעין זה , הוא לא נשתמר , ופינה את מקומו למסורת אחרת של לכידת העיר בדרך נס ( יהוי ו . ( בני ישראל סבבו את העיר שישה ימים , פעם בכל יום , וביום השביעי נפלה חומת העיר תחתיה לקול תקיעות השופר . ניתן להבחין בסיפור זה ברבדים שונים , ונראה שתאור השתתפות שבעת הכוהנים החלוץ וכמאסף ( יהוי ו , ד , ז , ח , יב ) בטקס הקפת החומות הוא תוספת מאוחרת . מאז תחילת המאה הנוכחית מחפשים הארכיאולוגים את חומות יריחו המקראית . זלי...
אל הספר