ב1799- יצא נפוליאון בראש 13 אלף לוחמים לא"י . לאחר כיבוש ערי החוף , הגיע ב19- במרץ לפני חומות עכו . בהתחשב בקלות הרבה בה נפלו הערים האחרות לידיו , סבר נפוליאון שכיבושה של עכו יהיה דבר של מה בכך . ברם , לאחר נסיונות נפל חוזרים ונישנים לכיבוש העיר , שנמשכו למעלה מחדשיים ימים , נאלץ נפוליאון להסיר את המצור ולשוב כלעומת שבא . בכיבוש הלבאנט ראה נפוליאון שלב במהלך צבאי ומדיני רחב יותר . הוא רצה לבסס את ההאחזות הצרפתית במזרח , תוך הסתייעות במיעוטים מקומיים . לאחר הסרת המכשול האחרון בדרכו ( עכו , ( ביקש נפוליאון להמשיך לתורכיה , ויש אומרים אף לאיים על האוקיאנוס ההודי . ערב קרב אוסטרליץ , ( 1805 ) אמר נפוליאון לקציניו : "אילו הייתי כוכש אז את עכו , הייתי הופך לקיסר המזרח וחוזר לפאריס דרך קושטא" . עכו היתה אפוא המפתח להצלחת המסע והגשמת יעדיו הצבאיים והמדיניים . היה זה המאבק בין הצרפתים והתורכים על השליטה בא"י , שנועד לחרוץ את גורל האזור לשנים הבאות . שלוש הן הסיבות העיקריות שגרמו לכשלונו של נפוליאון לפני חומות עכו : העזרה המאסיבית שהושיט הצי הבריטי לנצורים ; המעטת ערך ביצוריה וכושר עמידתה של עכו...
אל הספר