תגובה להרהוריו של מאיר עמית בנושא המשת"פים לצערי מאיר עמית רואה רק צד אחד של הבעיה - את הצד של משתפי הפעולה האמיתיים שתרמו רבות וצריכים להיות משוקמים . הקריטריון לשיקום כפי שמיושם בפועל אינו האם החשוד שיתף פעולה עמנו ומה מידת התרומה והתועלת שהפקנו ממנו , אלא האם הוא נחשד בשטח והאם יש סכנה לחייו אם לאו . הרוח הליברלית או הפסאודו-ליברלית שהשתלטה על מערכות החיים בארץ ומכתיבה אותם למעשה , גרמה לכך שחלאות אדם ; אנסים , סוחרי סמים , פורצים וגנבים זכו לשיקום בארץ וקיבלו תעודות זהות ישראליות תחת הכותרת של "משתפי פעולה '' שהקריבו למעננו וסיכנו את חייהם . כשם שהרוב המכריע של המחוסלים שחוסלו בחשד של שיתוף פעולה בשטחים לא היו למעשה משתפי פעולה , כך אפשר לקבוע שרוב רובם של המשוקמים בארץ לא הצדיקו מבחינת התועלת המודיעינית שהפקנו מהם את שיקומם . מה שהדריך את מקבלי ההחלטות בנושא הזה ומה שמדריך מקבלי החלטות בנושאים אחרים בישראל של היום הוא מה יגידו המשפטנים והאם זה יעמוד במבחן בג"ץ , מה תגיד '' העיתונות החוקרת" ועוד שיקולים שלא ממין העניין . החברה הישראלית עוד תשלם מחיר יקר עבור הטעות הזאת .
אל הספר