מנדל נון מאז שהתיישב האדם לחופי הכנרת לפני אלפים בשנים שימשה הימה לשייט ולדייג . בתקופות של שגשוג , במו בימי בית שני , שקקה הכנרת לפי תאורו של יוסף בן מתתיהו במאות סירות וספינות . לעומת זאת במאה ה 19 היו בה לפי תאורי הנוסעים , סירות בודדות בלבד . הכנרת נודעה מאז ומתמיד כימה סוערת ורבת תהפוכות . בעתות סערה חיפשו ספניה חוף מבטחים . אלא שהכנרת חסרה נמלים טבעיים , ורק כמה שפכי נחלים , הנמצאים במחצית הצפונית , נתנו מחסה לסירות במשך רוב השנה . באין מסתור לכלי השייט ליד הישוב נאלצו הדייגים והספנים לגרור את סירותיהם אל החוף . הישובים שביקשו למצוא מחייתם על דיג ולקיים תחבורה ימית סדירה , הוכרחו לבנות מחסה לכלי השיט * . נמלי הכנרת קשורים קשר הדוק לישובי האזור . רוב ישובי הכנרת קמו או התחדשו בתקופה ההלניסטית , שהיא תקופת העיור בארץ . ניתן לשער , על כן , שהמעגנים הראשונים נבנו בתקופה זו . מהתקופה הרומית נותרו שרידים רבים לחופי הימה : ערים מתוכננות , בנייני ציבור , מפעלי מים משוכללים ומערכת צפופה של כבישים וגשרים . הרומאים פיתחו גם את התחבורה בים ונודעו בבוני נמלים . יש להניח אפוא , שהנמלים החשובי...
אל הספר