בידינו שני תרגומים ארמיים לספר איוב : האחד , הקדום שבהם , נתגלה בקומראן ומכיל רק שרידים מקוטעים מן הטקסט השלם ; השני הוא התרגום השלם והמאוחר , שנתחבר או נערך בימי הביניים והוא נכלל בדפוסים הסטנדרטיים של "מקראות גדולות . " . 1 התרגום הארמי מקומראן לספר איוב . בשנת 956 ו נתגלתה במערה ) 0 בקומראן מגילת קלף ועליה חלקים מתרגום ארמי שלם לספר איוב . 39 העמודים המקוטעים שנשתמרו ממגילה זו מכילים שרידי תרגום ארמי לפרקים יד-מב . נוסף על טקסט זה נמצא במערה yop IV קטן מאוד של תרגום אחר לאיוב . ? יש לציין שמלבד קטעים בודדים של תרגום ארמי לספר ויקרא זהו התרגום היחיד הכלול במגילות מדבר יהודה ( שנחשפו עד כה ) של ספר מספרי המקרא . ככל הנראה אין זה מקרי שדווקא ספר איוב הוא שניתרגם לארמית , בהתחשב בקדושתם המיוחדת של ספרי התורה ובלשונו הקשה של ספר איוב . אף בספרות חז " ל אנו מוצאים סיפור המזכיר תרגום קדום לספר איוב , וזה לשונו : "אמר רבי יוסי : מעשה שהלך רבי חלפתא אצל רבן גמליאל ומצא שהיה יושב על שולחנו של יוחנן בן נזיף ובידו ספר איוב תרגום , והיה קורא בו . אמר לו רבי חלפתא : 'זכור הייתי ברבן גמליאל הזקן ,...
אל הספר