כמאתיים שנה חלפו מאז הלך לעולמו האמן הגדול לודוויג ואן בטהובן ועדיין רב הצמא לפרי רוחו . ברחבי העולם עולים אמנים על בימות הקונצרטים מדי יום ומבצעים מגוון מיצירותיו — ברסיטלים , בערבי שירה ובקונצרטים קאמריים או סימפוניים . אף תלמידים צעירים נהנים להתמודד עם יצירותיו ורואים בהן אתגר חשוב . מהו סוד הקסם של יצירתו ? יצירתו של בטהובן היא יצירה דרמתית רבת פנים . המאזין לה אינו יכול שלא לחוש באור הרב הקורן ממנה , והמיטיב להאזין יחוש בליריות שלה . בני דורו של בטהובן מספרים בזיכרונותיהם ובמכתביהם שנגינתו בפסנתר עוררה בהם רגשות עמוקים . באילתוריו היטיב לחדור לנימי הנפש של מאזיניו : עתים צחקו ועתים בכו , לפעמים חשו מתיחות רבה או היו שרויים בשלווה נינוחה . כל חייו עסק בטהובן בחיפוש אחר צבעים חדשים . לדבריו , " אמנות יש להפרות בלי הפסקה , " וברעיון זה החזיק כל חייו . בטהובן לא היה מסוגל להיצמד למוסכמות , והדבר ניכר ככל שהוסיף שנים . צורך הביטוי שלו תבע התייחסות ביקורתית לכל המו ּ כ ּ ר , הן ביחסי הצלילים כדי להפיק צבעים חדשים והן ביצירת יחסים דינמיים חדשים המאפשרים פיתוח דרמתי עז . וגם מבחינה צורני...
אל הספר