לוח הזמנים המשוער ליכולתה של איראן להגיע לנשק גרעעי , רחוק מלהיות ברור והוא מוערך בבין שלוש שנים לחמש עשרה שנים . האיום האיראני הוא סוגיה שנויה במחלוקת . מנהיגי מדינות , מומחי מודיעין וחוקרי אקדמיה חלוקים לגבי משמעות האיום המוקרן מאיראן כלפי סביבותיה . יש המדגישים את חולשתה הצבאית והכלכלית הנוכחית של איראן , את המכשולים שבדרכה להגמוניה איזורית , ואת העובדה שהיא עצמה , בראייתה שלה , נתונה לאיומים משמעותיים . אחרים מתמקדים בחומרה שבגישתה הרדיקאלית , בעיסוקה בטרור , ובעיקר בחתירתה להשגת נשק גרעיני ובפוטנציאל המאיים שלה לעתיד . חוסר הסכמה זה נובע משתי סיבות עיקריות . האחת , בהתייחסות לאיראן כרוכים אינטרסים כלכליים ומדיניים כבדים , ואלו משפיעים בהכרח על הערכת האיום האיראני מצד מדינות שונות . אין זה פלא , לכן , שמדינות כגון צרפת , גרמניה , רוסיה או סין - שלהן קשרים כלכליים וצבאיים בהיקפים של מאות מליוני ומיליארדי דולרים עם איראן - נוטות לצמצם את משמעות האיום האיראני . מהצד השני , מדינות כארצות-הברית וישראל - שקשריהן המדיניים עם איראן נותקו כמעט לחלוטין מאז 'מהפכת חומייני , ' והנתונות לסכנת ה...
אל הספר