הוא מת כפי שחי : בגבורה ובהתנדבות , תוך נטילת האחריות על עצמו . בחייו דרש לעמוד במרכז הפעילות וליטול בה חלק . הדבר עלה לו בחייו . ב3- במרץ 1975 נורה עוזי יאירי למוות במלון "סבוי" i nor הידיעה על השתלטות המחבלים מצאה אותו בחוג המשפחה . הוא חש למקום ויצא לבדוק ולאתר נקודות לפריצה . למורת רוחו הוטל עליו להישאר בחפ " ק ואף נענה בסירוב כשרצה לפרוץ פנימה עם הלוחמים . כשהחלה הפריצה ונשמעו פיצוצים מתוך הבניין נתקף יאירי בחרדה לגורל האנשים וחשש כי הכוח הפורץ נקלע לצרה . נאמן לאישיותו שלא לעמוד מן הצד כשחבריו-פיקודיו נלחמים , נענה לדחף הפנימי שלו ופרץ פנימה . הוא רץ לאורך המסדרון לכיוון החדר שעדיין לא טוהר . מפקד הכוח עדכן אותו . כפי שתירגל מאות פעמים עם חייליו ; עצר , התכופף , שרבב את ראשו מבעד המפתן והציץ פנימה . כדור בודד נורה ועוזי נפגע ונפל . בשיחה עם אביו השכול של אבידע שור ז"ל , אשר נפל במבצע "אביב נעורים" בבירות באפריל 1973 אמר עוזי יאירי מפקד המבצע : "הייתה לי
אל הספר