פסוקו של יום

הפרטה שמענו , שסוגרים את תע " ש ומוסרים מפתח / הכושי עשה כנד את שלו , זהויותיו הס מלהגיד , למתת כל איש יזזע . / ואם הונף כורת על יצרן יצוא , מי לנו סר חרוץ לפתע לא יאמר , גם ה"מוסר" הגיע את ה " מוסר , " מוסרים את המפתח , לכל ר , הוא השליטה לוקח . אי ; צורך כלל ב י שושו ' היקר / ט כל זנו סמוי הפך ו . לזי מננד / ועור יותר , הן פרסמו כבר אגרנט , המחפש ימצא שה " סיסל " דל , הוא חדל , / אן מי שמע א ; ושם לבז / כל העם היה נעול על 'קו-בר-לב / ; ' לא כראי עורר סרים היו גנוזים , פשוט סוגרים את ה"מוסר" שלא 'זים . ובכל זאת , מה יהיה למי מוסרים מפתח ? / ישנו 'פטנט ' בישראל , זו העוטה , חבל להתינע / , כי גוף אשר מכניס רמים אל הקופה , לו דק זכות קיום - לא יקופח . לכן רעי הגמלאים , אם יש כאן ביניכם איש עתיר ממון , הוא לא יצא מופסר , כראי לו לנסות לרכוש , את כל הגוף קומפלט , מוכן "מוסד . " ואז היזע לא יימס טיפין טיפין , אך יהפוך הוא למוצר יצוא לכל ריכפץ .  אל הספר
המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר