המסורת מקשרת את "דברי למואל" עם סיפור מלכת שבא , הנמנית עם מלכי קדם ( ראה במבוא לספר . ( מסורת זו , וכן התייצבות המחבר לצד האביונים ומרי הנפש , תואמים את אורח המחשבה הרווח ב " חכמת בני קדם ? . " המסגרת של הוראת אם לבנה היא יוצאת דופן בספר משלי , שכן בחמשת הקבצים הראשונים מדובר תמיד על הוראת אב לבן , ואזכור האם הוא משני בחשיבותו ולא נועד אלא להשלים את תקבולת הצלעות ( ראה מבוא לפרקים ל-לא . ( הדגם הספרותי של הוראת אב לבנו קרוב להוראת מלך לבנו בספרות החכמה החוץ מקראית במצרים ובמסופוטמיה , וגם בספרויות אלה אין אנו מוצאים הוראת אם לבנה . ? כדרכו של דגם ההוראה מנו סחים כאן דברי האם בלשון ציווי נוכח , שלעתים נלווה לו נימוק מבאר ( ה . ( יחידה ספרותית זו היא הומוגנית ואפשר להבחין בה בארבעת החלקים הבאים : . 1 פסוק א : כותרת ; . 2 פסוקים ב-ג : אזהרה מפני נשים ; . 3 פסוקים ד-ז . אזהרה ( למלכים ) מפני שתיית יין , היאה לעניים ולמרי נפש ; . 4 פסוקים ח-ט . אזהרה על משפט צדק . [ א ] דברי למואל מלך , משא אשר יסךתו אמו . שם המלך שאליו מופנית ההוראה הוא בעל צליל זר , והפירוש המקובל רואה בו שם תיאופורי , ...
אל הספר