כפי שראינו בעמודים הקודמים , עיון במונחים "חכם " ו " סופר " מלמד על התייחסות מחברי ספר משלי למעמד חברתי גבוה . מסקנה דומה עולה מבדיקת הערכים , הליכות החיים וגינוני התנהגות שממליצים עליהם דוברי הספר . ערכים . אין קץ לפתגמים הדוברים בשבח העושר ובגנות העוני , למשל : "הון עשיר קךית nririn tni דלים ךישם " ( י , טו ; ראה גם שם , יג , ח ; יד , כ ; יח , כג ; כב , ד ועוד . ( מתוך אידיאולוגיה זו יש להבין את הדברים בשבח החריצות : החריצות מביאה לעושר ואילו העצלות מסבה עוני ( השווה ו , ט-י ; כד , ל ואילך . ( אידיאל העושר בא לביטוי גם בדמות החכמה הנשית , המבטיחה לרוכשיה אוצרות והון ( השווה ג , טז ח , יח , כא . ( אשת חיל מתוארת כאשה עשירה : נערות לרשותה , היא הקונה שדה ומוכרת מרכולתה לכנעני ( לא , י ואילך ? . ( גם המוסר העולה מן המשלים הוא מוסר של עשירים . הוראות בדבר מתן לאביון ואזהרות שלא לעשוק את הדל , יכולות להיות מופנות רק כלפי בעלי אמצעים , כגון : "מלוה ה ' חונן דל וגמלו ישלם לו " ( יט , יז ;( "אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער " ( כב , כב ; ראה גם שם , ט ; כג , י ;( ובדומה אזהרות שלא לתת ...
אל הספר