שני פסוקים אלה מהווים כנראה מאמר בפני עצמו . תחילת המאמר מסומנת על ידי מלות הפתיחה האופייניות : "שלחי וראה תחת השמש" ( השווה ד , א , ז , ( וסופו - על ידי מלות הפתיחה של המאמר הבא : ''גם זה ראיתי" ( פסוק יג . ( נושא המאמר : המוות מוחה את כל ההבדלים בין בני האדם . ? פסוק יא יכול להתפרש בשתי דרכים : . 1 היכולת האנושית מוגבלת . בעלי יכולת וכשרונות מיוחדים אינם משיגים בהכרח מה שראוי להם , משום שגם הם , כיתר בני האדם , נתונים לחסדי הגורל העיוור ולשרירותם של המאורעות ; . 2 כישו דים וידע אינם מעניקים לבעליהם כל יתרון , משום שכל ההבדלים מתבטלים עם המוות ( השווה פסוק ב לעיל . ( לפי פירוש זה , רומז הצירוף '' עת ן ?! גע" למוות . גם הביטוי "לעת ך ^ ה , " הנזכר בפסוק יב , מכוון ללא ספק למלות , שבפניו כל בני האדם הם חסרי ישע ונבערים , כדגים שנלכדו ברשת וכציפורים שניצודו בפח . [ מי"פ ] [ יב ] בקצורה . רשת המשמשת לציד דגים ( השווה "ק ? צוךים" - ז , כו . ( יולןשים . נלכדים . צורה זו היא בינוני סביל של בניין קל משורש יקש , כמו "אכל" ( שמות ג , ב £ " ;( קןח" ( מלכים ב ב , י . (
אל הספר