מגילת איכה כוללת חמש קינות על האסון הלאומי הגדול , ששינה באופן יסודי את מהלך ההיסטוריה של עם ישראל : חורבן ירושלים והמקדש והגליית רוב העם לבבל על ידי נבוכדנאצר מלך בבל , בשנת 586 לפה '' ס * . המקורות לאירועים ההיסטוריים , המשתקפים במגילה , מצויים בספר מלכים ב ( פרקים כד-כה ; השווה דברי הימים ב לו ) ובספר ירמיה ( ראה במיוחד פרקים לט-מד , נב . ( בסוף מאה ז' לפה"ס בא הקץ על האימפריה האשורית האדירה , ששלטה על כל המזרח התיכון הקדום , ואת מקומה ירשה ממלכת בבל , שמשלו בה מלכים ממוצא כשדי . המלך הכשדי הגדול והחזק ביותר היה נבוכדנאצר השני 562-604 ) לפה"ס , ( ובימיו נשתעבדה יהודה לממלכת בבל . החורבן והגלות היו תוצאה של מרידות חוזרות ונשנות שמרדו מלכי יהודה האחרונים במעצמה זו . ראשון מלכי יהודה שמרדו בבבל היה יהויקים ( מלכים ב כד , א-ב , ( וכמעשהו זה המיט אסון כבד על יהויכין בנו שמלך אחריו , וקירב את קצה של ממלכת יהודה : נבוכדנאצר וחילו עלו על ירושלים , בזזו את אוצרות בית ה' ובית המלך והגלו בבלה את יהויכין עם בני ביתו וכל אנשי חצרו , וכן אלפים רבים מטובי העם ( מלכים ב כד , יב-טז . ( גלות יהויכין ...
אל הספר