החותם היה אחד מסימני ההיכר המובהקים של הציוויליזציה במזרח הקדום . במסופוטא מיה , שהשימוש בחותמות רווח בה במיוחד , נתגלו חותמות כבר מן האלף הרביעי לפה"ס , ומאז ועד לסוף האלף הראשון היו בשימוש יומיומי בחיי המנהל והכלכלה . החותמות הראשונים היו פשוטים , אך במשך הזמן הונהג השימוש בחותם הגליל . המלה "חותם" מצויה גם בלשון המצרית בצורת , htm אך אין זאת אומרת כי היא שאולה מן המצרית . מסתבר | יותר , שעניין לנו עם מלת תרבות בין לאומית עתיקה , שעברה מעם לעם עם התפשטות השימוש בחותם . שכן מלה זו נזכרת כנראה כבר במילון דו לשוני עתיק מ ?^ לה ( לערך 2500 לפה"ס ) בצורת : . hutamu המלה השומרית לחותם היא , kisib והמלה האכדית ? . kunukku - תפקידו הראשוני והעיקרי של החותם היה משפטי : החותם שימש סימן לבעלות או להתחייבות משפטית של הפרט . לאמיתו של דבר , ייצג החותם את בעליו באופן סמלי ואף באופן ממשי . כאשר גתן יהודה את חותמו לתמר ( בראשית לח , יח , ( הרי כאילו השאיר חלק מעצמו בידיה , ובמע שה זה לא רק התחייב לשלם את שכרה , אלא אף אפשר לה לזהותו בפני העדה ( שם , כה-כו ? . ( בהיות החותם קטן ונוח לנשיאה על הגוף ...
אל הספר