בספר ירמיה נזכרת יציאת מצרים יותר מבכל ספר נבואה אחר . הכתובים בספר המדברים ביציאת מצרים הם : ב , ב-ו ; ז , כב ; יא , ג-ז ; טז , יד-טו = ) כג , ז ;( לא , לא ; לב , כ-כא ; לד , יג . במרביתם אנו מוצאים את הנוסחה "ביום הוציאי אותם מארץ מצרים , " או נוסחאות קרובות לה . אירוע זה נתפס כאן ( ולא רק כאן ) כחשוב ביותר בתולדות האומה . הספר אינו מזכיר את ברית ה' לאבות ואינו מדבר על הברית שכרת ה' עם ישראל בהר סיני , אך הוא מרבה לציין , שראשיתו של עם ישראל ומהות הקשרים המיוחדים בינו לבין אלוהיו נעוצות ב"יום יציאת מצרים . " כך נאמר בפרק ז , כה : " למן היום אשר ןצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח" - ובכך נקבעת יציאת מצרים כאירוע , שיש לקשור אליו את עצם תופעת הנבואה . בפסוק כב באותו פרק וכן בפרק יא , ד , ז מודגשת העובדה , שיציאת מצרים קבעה לנצח נורמות של התנהגות לעם . » מאזכורים של יציאת מצרים בתקופת גלות בבל , ביחזקאל כ , בישעיה מ-סו ובמקו מות אחרים , עולה , שהיתה נטייה לגזור נזירה שווה בין הגאולה משעבוד מצרים לבין הגאולה לעתיד לבוא משעבוד בבל . ואין לתמו...
אל הספר