משל זה ונמשלו מתייחסים באופן ברור הן אל אירועי המציאות שקדמה להשמעתו , והן אל המציאות הצפויה בעתיד . יותם , שנותר יחידי משבעים בני גדעון שנרצחו בידי אבימלך בתמיכת בעלי שכם , עלה על הר גריזים והוכיח את בעלי שכם על הרעה שהשיבו לגדעון אביו , שהצילם מיד מדין . במשל שמשמיע יותם , מבקשים העצים להמליך עליהם מלך . העצים המועילים מסרבים למלוך , ומעדיפים להמשיך ולהניב את פריים . רק האטד , הבלתי מועיל , ניאות לקבל על עצמו את התפקיד הציבורי של מלוכה , בתנאי שכל עצי היער יבואו לחסות בצלו ; אם לא יעשו כן , תצא ממנו אש ותאכל את ארזי הלבנון ( ז-טו . ( פשרו של המשל ( טז-כ ) הוא , שאבימלך ( האטד ) ובעלי שכם ובית מלוא ( עצי היער ) צפויים כולם גם יחד לסכנת כליה . ? העיון בפרטי המשל והניסיון להתאימם למציאות המתוארת בפרקים ח , ט , מעלים מספר קשיים . למשל : את מי מייצגים העצים המבקשים לעצמם מלך ? האם הם דימוי ציורי לבעלי שכם ? אך על הללו לא נאמר , כי ביקשו להמליך עליהם מלך . אולי הם מייצגים את איש ישראל , שפנו לגדעון בהצעות מלוכה ל ואם כן הוא , מדוע תוארו כאן כמי שהשמיעו פנייתם ארבע פעמים ? את מי מייצגים שלו...
אל הספר