[ א-יד ] לשכות הקודש לשימושם של הכו הנים . לפי נוסח המסורה , קטע זה כולו הוא פסקה אחת , אלא שנם מן הכתוב שלפנינו ניתן להבחין , שהפסקה נחלקת לפחות לשניים : בפסוקים א-ט מדובר בלשכות צפוניות , בפסו קים יא-יב עובר הכתוב בבירור לדבר בלשכות דרומיות , ובפסוקים יג-יד הוסברו תפקידיהן של לשכות אלו , הצפוניות והדרומיות כאחת ( יג : '' לשכות הצפון לשכות הךרום ... הנה לש כות הקדש '' וגו . ( ' נקודת המעבר בדיבור מן הלשכות הצפוניות לדרומיות , המסתמנת בפ סוק י ( שלפי נוסח המסורה אין בו אתנחתא , ( מתחדדת לפי נוסח השבעים , שכנראה קראו באותו פסוק : "בראש [ במקום : ברחב ] [ ה ] נדר החיצן [ במקום : החצר ] ( ולאחר זה ( : [ ויוליכני ] 7 ךך הדרום [ במקום : הקלים ] [ והנה ] אל ? ני הגןךה ואל 9 ני הבנין לשכות . " משמע שבפסוק זה אמנם מתחילה פסקה חדשה , ותוכנה הוא תיאור הלשכות הדרומיות , המקבילות לצפו ניות וזהות להן בצורתן ( ראה פסוק יא , שהשב עים קראו בו : } " מדות [ במקום : כמראה ] הלשכות אע \ ר ךךך הצפון , כארכן וכךחבן [ במקום : כן ךחבן ] וכ [ כ ] ל מוצאיוזן וכמשפטי הן" ונו , ( ' ולאחר זה דבריו של "האיש"...
אל הספר