תחום המקדש כולו נחלק לשלושה מפלסים , זה בתוך זה , וכל מפלס מוגבה מזה שמקיף אותו : הנכנס באחד משערי החצר החיצונה עולה בשבע מעלות ( ראה מ , ו , כב , כו , ( והנכנס משם לאחד משערי החצר הפנימית , עולה בשמונה מעלות ( מ , לא , לד , לז , ( ואילו אולם הבית עצמו שוב מוגבה בעשר מעלות ( ראה מ , מט , ובהערות לכתוב * . ( החצר החיצונה גזורה בצורת ריבוע של 500 על 500 אמות ( ראה מב , טז-כ ; מה , ב , ( והיא מוקפת חומה כבדה , שרוחבה הוא , כאמור , שש אמות וגובהה שש אמות ( מ , ה . ( בחומה זו בנויים שלושה שערים משלוש רוחות-צפון , מזרח ודרום ; על תוכ נית השערים הללו ראה להלן מ , ו-טז , כ-כז ובהערות לכתוב . לאורך החומה , "אל 3 ל 1 ף השארים , לעמת אךך השדיים" ( מ , יח , ( עשויה ר ? פה , כלומר , מרצפת אבנים ( מ , יח , ( ועליה בנויות שלושים לשכות ( מ , יז , ( כנראה עשר עשר לכל אחת מאותן פאות של החצר . בארבע פינות החצר עשויות "חצרות קטרות , '' כלומר : מתחמים מוסגרים על ידי קירות ובלא כיסוי של גג , ובהם מבשלים "משרתי הבית" את זבחי העם ( ראה מו , כא-כד . ( למלך אין לשכה משלו , אבל השער המזרחי , שלפי תוכניתו של יחז...
אל הספר