חזון מפלת גוג על הרי ישראל , לא רק שהוא יחיד במינו בין החזונות הנבואיים שהגיעו לידינו , אלא שהוא גם יוצא דופן בין חזונות העתיד של יחזקאל עצמו . בנבואות הנחמה שבפרקים לנ-לז של ספר יחזקאל מובטח שתקום מחדש מלכות בית דוד , ה' יהיה שוב אלוהים לישראל , שלום ורווחה חומרית יהיו בארץ , ישראל ייטהרו מעוונותיהם , יהודה ואפרים שוב יהיו גוי אחד בהרי ישראל - ולכאורה זהו קצה האופק הנבואי ( של יחזקאל ושל נביאים אחרים , ( שאין אחריו כלום . בפר קים מ-מח מתואר משטר של קדושה שיהיה בארץ , והרי אף זה נתפס כ '' סוף" אחרון של ציפיות נבואיות . אבל בפרקים לח-לט מתוא רת קאטאסטרופה כבירה של גויי הצפון , שתתרחש רק לאחר גאולת ישראל - לאחר שלפי ההנחה כבר נתמלאו כל הציפיות הטו בות . מבחינת הסדר הכרונולוגי המדומה של המאורעות , מקומו של חזון זה צריך איפוא להיות בסוף הכל . כל הנביאים האחרים המדב רים על מפלת העמים האליליים על אדמת ישראל , רואים אותה כמתרחשת לפני הגאולה הסופית ולא לאחריה . גאולת ישראל נתפסת תמיד כמעשה אחרון של ה' בהתרחשות ההיסטורית - ולא כהקדמה למאורע מיוחד כפי שהוא מתואר כאן . ? ואף שחזון זה יוצא דו...
אל הספר