נוסף לקו הטיפוסי שהוזכר לעיל ( ראה "אופיו של יחזקאל , ( " של ניגודים מקוטבים המצטרפים והמתאחדים באישיות אחת , עוד יש בו ביחזקאל קו טיפוסי נוסף - של קיצוניות מופלגת . אופיו הזועם והנוקשה אינו מגלה שום סימנים של רוך , והריהו נוטה לתפוס דברים בצורה הקיצונית ביותר שניתן להעלות על הדעת , עד להפשטה בלתי אנושית , בלא להעיד על נקיפות לב וכאילו אין לו עניין עם ציבור אנשים חיים , המסוגלים לפול קורבן לחולשות . ? קיצוניותו היתרה של יחזקאל באה לידי ביטוי קודם כל בנבואת החורבן שלו . רוב הנביאים , יותר משניבאו לחורבן ממש , נתכוונו לפורענויות קשות , ואף הללו נתפסו אצלם כמותנות . לכיליון של ממש ולאובדן המקדש ניבאו אך מעטים : מיכה ( בפסוק בודד המופיע במיכה ג , יב ומובא גם בירמיה כו , יח , ( ירמיהו ( שמא גם אוריהו בן שמעיהו , שלפי הנאמר שם , פסוק כ , ניבא "ככל דברי יךמןהו - ( " ויחזקאל . אף מבחינה זו יש איפוא ביחזקאל דמיון מסוים לירמיהו . אלא שנבואת הכיליון של ירמיהו גם היא מותנית ביסודה , שהרי הוא קורא לתשובה ומבטיח לעם הצלה אם ייכנעו תחת עולה של בבל . יחזקאל אינו מבטיח כלום , וברוב נבואותיו אף אינו קור...
אל הספר