עוד לפני המלחמה , ברובעי העיר העממיים , הלכו והתרבו גילויי אנטישמיות . העלבונות וההתקפות עלינו היו דבר שבשגרה . הביטויים " יהודי מלוכלך , " " יהודון מלוכלך , " " חזור לארץ שלך , " נשמעו לעתים קרובות . הפשיזם בגרמניה ובאיטליה , ולצדו מלחמת האזרחים בספרד , רק החמירו את המצב . לזאר בתקופת המהפכה נמלטה משפחת אבי מפולין מפני הצבא האדום . כמו אמי , גם אבי הגיע לפריז בתחילת שנות השלושים . הם נפגשו במטה המשטרה כשעמדו בתור כדי לקבל תעודות שהייה . אבי עבד כפרוון . אמי סייעה לדודתי , שהייתה תופרת ועבדה בביתה . לאחר שנישאו , התמקמו הורי , ושניהם עסקו בסריגה . הם ייצרו אפודות וסוודרים במכונת תפירה , בבית . אנרייט בין השנים 1939-1930 עבד אבי כשליח של אדם שעסק בהכנת לולאות לדשי חליפות . תפקידו היה לאסוף את החליפות החדשות מאולמות העבודה של מפעלים לייצור בגדים — האולמות שכנו בקומות העליונות של בניינים בלי מעלית — ולהביאן למעבידו , שם הכינו את הלולאות , ומיד אחר כך להחזירן לבעליהן . את השליחויות עשה באמצעות תלת אופן בלי מנוע . העבודה הייתה קשה מאוד אך הוא עשה זאת בשמחה . עם הכרזת המלחמה , התגייס אבי ללג...
אל הספר