בסוף שנות השלושים של המאה ה 20 חיו בצרפת הנעימה , השלווה והרוגעת כשבעים ושניים אלף ילדים יהודים , בנים ובנות להורים צרפתים , פולנים , הונגרים , אוסטרים , גרמנים , רומנים , טורקים , רוסים , איטלקים , יוונים ואחרים . חלקם נולדו בצרפת וחלקם הגיעו כפליטי הפוגרומים והרדיפות לארץ שהגדירה עצמה מאז ומתמיד כ"ארץ מקלט" לכל פליט , נזקק ונרדף על פני האדמה . רובם היו בני משפחות עניות , לעתים חסרות כול , בני הפרולטריון הזעיר בערים ובפרוורים , ומיעוטם סוחרי בדים וסידקית , חייטים , תופרות , פרוונים , מורים , בנקאים , עורכי דין , רופאים , סופרים ואמנים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים . חלקם היו שומרי דת או מסורת וחלקם חילונים ואתאיסטים . בצרפת שררה באותה עת רוח רעה של גזענות ושנאת זרים . עלייתה של " החזית העממית" לשלטון ובראשה " היהודי" לאון בלום ב 1936 תרמה להוצאת השד האנטישמי מן הבקבוק . הדור הצרפתי הנפיק בולי מס ועליהם הכיתוב : " להצלת הגזע . " מיד לאחר התבוסה ביוני 1940 ביטלה ממשלת וישי את אזרחותם הצרפתית של כשבעת אלפי יהודים שזכו בה באורח חוקי אחרי שנת . 1927 ובאותה נשימה ביטלה ממשלתו של פטן את החוק...
אל הספר