בדומה לשכונות החלוציות בעיר החדשה , תוכננה מאה שערים מראש . מייסדיה שכרו את האדריכל קונראד שיק שהכין תוכנית בינוי מפורטת . התכנון כלל את תבנית השכונה , שימושי הקרקע שלה ועיצוב השטחים הציבוריים והפרטיים עד לרמת הבית הבודד . עבודה רבה הושקעה בתכנון הפרטים הארכיטקטוניים שלפיהם נבנו אחר כך בתי השכונה ומבני הציבור . מאחוריהם עמדה מחשבה רבה על מהות השכונה העתידה להיבנות במקום . בנוסף לתכנון הפיסי של השכונה , שקדו מייסדיה גם על ההיבט החברתי , שנועד ליצור חברה מלוכדת ותומכת המספקת את כל מחסורה . מספרי התקנות של השכונות החלוציות עולה , שכוונת המייסדים הייתה נתונה רבות להיבטים של תכנון פיסי וחברתי . מגמות התכנון המודרניות שהנחו את מייסדי השכונות החדשות מפתיעות , שכן הן עומדות בניגוד מוחלט להעדר תכנון עירוני מצד השלטון העות'מאני , שלא הציב חוקים והגבלות על שימושי קרקע וצפיפות הבנייה , ואף לא הגביל את המרחקים המותרים בין בית לבית . השלטון המקומי דרש אמנם מן הבונים להציג את תוכנית הבניין כדי לקבל היתר בנייה , אך למעשה עשה זאת כדי לדעת היכן היא מתנהלת , כדי לגבות מס בנייה . חדו ולא גילה עניין של ממש...
אל הספר