מאיר בן דב ספר בראשית מגולל בפנינו את קורות אברהם אבינו . אחד האחרונים במכלול סיפורי אברהם מתייחס לעקדת יצחק . עם סיום פרשת העקדה מבטיח האל לאברהם את קיומו הנצחי של עם ישראל , הסיפור נושא מסרים אנושיים מן החשובים במחשבה התיאולוגית היהודית ובמורשת האדם ותרבותו בכלל . לכאורה מתמקד הסיפור בהעמדת אברהם בנסיון הקשה מכל : הקרבת בנו יחידו , שנולד לו באחרית ימיו , כדי להוכיח את דבקותו ואמונתו השלמה והבלתי מתפשרת בבוראו . ראוי להזכיר שהקרבת קורבן הבן לאל ידועה גם בדתות אחרות , אך שם תמיד בא הדבר מצד האב המקריב , ואילו במקרה שלפנינו לנוכחות האל תפקיד מרכזי בפרשה . העמדת האדם בנסיון הוא מעמודי התווך של השקפת העולם הדתית , וסיפור העקדה הוא משיאיה של הסיפורת המקראית , והיא רוויה במתח רגשי רב עוצמה . ברקעו של הסיפור מצויים שני יסודות מוסריים חשובים ; פסילת קורבן האדם , שהיה נפוץ בשחר הציוויליזציה , כהוכחה למסירת היקר מכל לאל , והחלפתו בקורבן בהמה , על פי צו אלוהי . לעניין זה קשורה גם ההלכה בדבר פדיון בכורות . מאז שדוד המל ך גמר אומר לבנות מזבח בירושלים ובית המקדש נבנה על ידי בנו , היה חשוב לעשות זאת...
אל הספר