אלישע אפרת ירושלים לא תוכננה במרבית תולדותיה בהיבט מרחבי ותיפקודי , ושימושי הקרקע שבה לא הוסדרו באופן רציונלי , כובשי העיר במהלך הדורות לא שקדו על פיתוחה אלא במה שנדרש לצורכיהם המינהליים והדתיים , בעוד שלפיתוח עירוני כולל לרווחת האוכלוסיה , לא הגיעו . העיר לא גדלה בשטחה במידה ניכרת , וגם אוכלוסיית הקבע שבה לא עלתה ברוב התקופות על עשרים אל ף נפש . במרוצת הדורות התפתחה ירושלים כעיר מזרח תיכונית אופיינית , השוכנת באזור הררי בשולי המדבר . לא היה לה עורף כלכלי וחקלאי נרחב , ובנייתה היתה צפופה ומגובבת . העיר נשענה על מקורות מים מקומיים מצומצמים , וצירי התנועה שקישרוה עם סביבתה הקרובה ועם נמל יפו היו ברובם הרריים ומפותלים . ארבע מאות שנות שלטון תורכי לא היטיבו עם ירושלים , שנותרה עיר בעלת חשיבות שולית במסגרת האימפריה העות'מאנית . עם כיבוש הארץ בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה , זכתה ירושלים לראשונה לתכנון מקצועי ברמה אירופית , המבוסס על מסורת ארוכת שנים . מה שלא נעשה לתכנונה של ירושלים ובבניינה , במשך אלפי שנים , עשו הבריטים בשלושים שנות שלטונם . הם הטביעו את חותמם על תכנון ירושלים וקבעו את ...
אל הספר