קטעים נבחרים ממחקר על המקורות הדתיים והתרבותיים של תופעות ההתאבדות וההקרבה באיסלאם ועד הקרבת הבנים בימינו החומר מובא באדיבותו של ראובן פז , מחבר המחקר "התאבדות וג'יהאד באיסלאם הרדיקלי - הפן הרעיוני" ( הוצאת מרכז דיין אונ' ת"א . ( 1988 היחס באסלאם להתאבדות על רקע של מצוקה אישית ( אנתחאר , ( מכל סוג , הוא שלילי . עם זאת , בראשית התפשטות האסלאם היו גילויים של יחס דו-ערכי לנושא , בעקבות רמזים במסורות על הנביא מחמד שלפיהם היו לו בראשית דרכו הרהורי התאבדות לנוכח הקשיים שעמדו לפניו . הנביא אף התבטא כי "עתידה להגיע תקופה שבה כאשר יעבור אדם ליד קבר יאמר לעצמו הלוואי והייתי במקום הנקבר , וזאת לא מאהבת האל אלא מרוב התלאות שמסביבו . " שמס אל-דין אל-קרטבי בן המאה הי"ד , שהביא מסורות חדית ' אלה , העיר כי אלה סימנים לכך שרוב מחלוקות , תלאות וקשיים המתרגשים על אדם בנפשו , ברכושו ובילדיו - מרחיקים את הדת ממנו וממרבית הציבור . בקראן אין איסור מפורש על התאבדות אלא רק בחדית . ' בימי הביניים ובעקבות כמה מסורות , קיבלו התאולוגים והמשפטנים המוסלמים הסונים את התפיסה האוסרת
אל הספר