התקוממויות הצעירים נגד השלטון ששוטפות את אזורנו אינן דבר חדש . לאורך המאה ה 20 התרחשה התופעה שוב ושוב בעולם הערבי . מה ניתן ללמוד מהעבר הזה על מה שקורה ועל הצפוי לבוא ? 3 שני שלישים מאוכלוסיית המרחב הערבי של ימינו היא מתחת לגיל , 30 וגל התמורות האדיר המציף את אזורנו עלה ועולה מאנהגיית זעמם . כשמונה מיליון מהם סגוודנג 1 ים , ומיליונים נוספים הם בוגרי אוניברסיטאות משכילים שאינם מצליחים למצוא תעסוקה , או שנאלצים לעבוד במשרות מתסכלות שלא הולמות את השכלתם . ואולם פריצת דור צעיר לכיכרות , הפגנות ענק ומהומות אינן תופעה חדשה . בתולדות מצרים במאה ה 20 התחוללו תופעות דומות בכמה מהצמתים ההיסטוריים הראשיים . מרי הסטודנטים של 1919 בישר את כינונה של מערכת פרלמנטרית ( לצד זו המלוכנית ) בין מלחמות העולם . מהומות בלתי פוסקות של סטודנטים ועימם המוני העיר קעקעו משטר זה לאחר מלחמת העולם השנייה ובישרו את עליית הנאצריזם המהפכני והפאךערבי . גלים של הפגנות ענק - ממש באותן כיכרות - מ 1968 ועד 1977 סללו את הדרך לקץ הנאצריזם ועליית אופוזיציה , חלקה אסלאמיסטית , למשטרי סאדאת ומבארכ . מה אפשר ללמוד מהה'ססוריה ה...
אל הספר