בשנת 1991 נחתתי לתפקיד ראש המנהל האזרחי ביהודה והשומרון לאחר שלוש שנים בתפקיד נציג אמ"ן בנספחות הצבאית בוושינגטון . זה היה בשלהי האינתיפאדה הראשונה , לאחר מלחמת המפרץ וערב ועידת מדריד , הסכם אוסלו והסכם " עזה ויריחו תחילה . " מצאתי ארגון ייחודי , שונה מכל מה שהכרתי , חבוט ומותש לאחר שלוש שנות אינתיפאדה שאחד ממסריה היה המרד בשלטון המרכזי שיוצג על ידי המנהל האזרחי . אך מובן מאליו שחיפשתי את המודיעין . מצאתי מחלקת יע"ע ( יועץ לענייני ערבים , ( שעסקה במה שהוגדר למחלקה מאז ומתמיד : הכנת דוחות " הלכי רוח" על בסיס שיחות עם " האוכלוסייה , " כמודיעין לצריכה פנימית , בעיקר לסיוע בתהליך קבלת ההחלטות הממשלי . דוחות אלה הופצו אמנם גם למערכת של הפיקוד , האוגדה והחטיבות , אבל מעמד המחלקה היה כמובן נחות לעומת ' אחיה' המודיעיניים האמיתיים : השב"כ , אמ"ן ומודיעין הפיקוד . הצלחתי לחזק את המחלקה והבאנו קצינים נוספים מאמ"ן , אחד מהם הוא כותב המאמר המצורף ( ב"מודיעיון" עמ' ( 36 אפרים לביא , לימים ראש המחלקה ואולי הראשון שעשה דרכו מ8200- אל המנהל האזרחי ומשם לחטיבת המחקר . למרות הכול , נשארנו גוף איסופי ומחק...
אל הספר