ההתעניינות בשאלות של מוסר וספרות , כמו בשאלות של פסיכולוגיה וספרות , היא כיום חלק טבעי מהתעוררות כללית של תשומת הלב להיבטים , שנדחקו הצדה במחשבה הספרותית של המאה העשרים . בפתח דבר לכתב העת Poetique מנובמבר , 1985 המוקדש כולו לנושא התימה בספרות ( ובו כלולים גם מאמרים חשובים של שלומית רמוךקינן ומנחם ברינקר בנושא זה , ( אנו קוראים : " המאמץ להעמיד תיאוריה מודרנית של הספרות התפתח מתוך ריאקציה למחקר המרוכז סביב תוכנה של היצירה . מייסדיו של תחום חדש זה הקדישו את מרצם לחשיפת הסטרוקטורות הפורמליות של הארגון הספרותי . אנו עדים כיום לחזרה מלאת תנופה לשאלות , שעד כה היה לגיטימי לדחותן , אך זניחתן הממושכת עלולה להיות הרסנית . " ואמנם , המחקר והתיאוריה של הספרות בעשרים השנה האחרונות חוזרים בהדרגה להתעניין במפורש במה שנחשב בשנות השישים ל"חוץ ספרותי . " תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאחרונה לקשר בין ספרות לפוליטיקה . הדינמיקה ההיסטורית של הספרות , שהצטיירה בעיני הפורמליסטים כתהליך פנים ספרותי של דחף מתמיד לריענון פואטי , מצטיירת כיום בעיני חוקרים אחדים כמאבק פוליטי , מאבק למען עמדות כוח והשפעה בין פרטים וקב...
אל הספר