משיכה אל המוות כחוויה מיסטית בתרבויות מיסטיות שונות בדתות ובתרבויות שונות רווחת האמונה שהמוות הוא מצב טהור , מצב של 1 התמזגות מאושרת עם העולם האלוהי . האידאליזציה של המוות יכולה להיות קשורה בדימוי של אלוהים כישות שמצויה בעולם עליון מעבר או ' מעל' לעולם הארצי , ושל המוות כיציאה מן העולם הארצי , המאפשרת לנפש לחזור אל מקורה המטפיסי במשכן האל ולהסתופף בו . היא יכולה להיות קשורה גם באמונה בנצחיות הנפש , ולפיה המוות הוא הזדמנות לחיים ארציים מחודשים . תורות מיסטיות רבות רואות בביטול האני ( התאיינות ( annihilation - יעד מיסטי שהגשמתו כרוכה בהדמיה של מוות או אף במוות 2 ממשי , לעתים ללא הבחנה ברורה בין השניים . המוות , על פי תפיסה זו , הוא שיאו של תהליך ההתאחדות האקסטטית המיסטית . תפיסות תאולוגיות אפופטיות , שמזהות את הקדושה עם האין , קשורות באופן טבעי עם אידאליזציה של התאיינות . ביטול החשיבות של החיים הארציים ושל הצרכים הגופניים הוא ערך מרכזי של החיים המיסטיים בכל התרבויות , ומהנחת יסוד זו לא קשה להגיע להמעטה בערך החיים לעומת המוות . בגרסותיו הקיצוניות רעיון זה יכול להוביל לטיפוח של סגפנות ולמש...
אל הספר