לעומת התעניינותו של מחקר המיסטיקה במאות הקודמות באופיין התאולוגי , האנתרופולוגי , הסוציולוגי והמוסרי של תופעות מיסטיות , במחקר בן זמננו תופס מקום בולט הצד החווייתי של התופעה . חוקרים ניסו להגדיר ולמיין את מאפייניה הרגשיים של החוויה המיסטית , את המצבים המסייעים להיווצרותה , את הפעילויות המאפשרות אותה ואת גילוייה הגופניים - כל זאת מתוך נקודת מוצא שמאפשרת לכלול בה גם חוויות של אנשים חילונים ' . בו בזמן גברה גם המודעות להשפעתו של הרקע התרבותי והדתי על דרכי ההבנה והתיאור המילולי של החוויה המיסטית , הן מפי מי שחווה אותה והן 2 מפי חוקריה . התפתחויות אלה בחקר המיסטיקה מאפשרות להכיר באופיין המיסטי של חוויות שתוארו בשירתם של משוררים עבריים במאה העשרים ולבחון אותן על רקע האמונות והדעות שרווחו בתרבות זמנם . גם המיסטיקה היהודית נחקרה תחילה בעיקר מתוך נקודות מבט תאוסופית וסוציולוגית , ורק למן סוף שנות השמונים של המאה העשרים 3 גברה ההתעניינות בגילוייה הגופניים , ההווייתיים והרגשיים . חוקרי המיסטיקה היהודית בני זמננו מכירים בכך שבחוויות מיסטיות יש לא רק אמונות אלא גם רגשות חזקים , ובין שני מרכיבים אלה...
אל הספר