דוד פוגל : החוף , לנוכח הים הנובלה של דוד פוגל נוכח הים , שראתה אור לראשונה בספר השנה לארץר שראל תרצ"ד , אינה נותנת תשובה מפורשת וברורה על השאלה הפרשנית המרכזית שלפניה ניצב הקורא של הנובלה : מדוע , בסופו של דבר , נפרדה גינא מבארט בסיומו של בילוי קיץ משותף על חוף הים הצרפתי בקרבת הגבול האיטלקי ? הנובלה פותחת בהגעתם של בני הזוג אל החוף - ומסתיימת בפרידתם . אלא שעיקר המאמץ הסיפורי בנובלה , כמו שטען אהרן קומם , ( 141 , 2001 ) אינו מוקדש לפסיכולוגיה של הגיבורים ובמיוחד לא לפסיכולוגיה של הזוגיות . את מקום הפסיכולוגיה המתבקשת - לאור הפער בין יחסיהם בראשית הנובלה לבין יחסיהם בסיומה - ממלא המרחב של החוף ושל הים , ובמיוחד קו התפר ביניהם כמרחב לימינלי , מרחב ביניים , כגורם שכל השרוי בו וכל מי שנמצא בו עובר תהליכים של פירוק ושל הכרעה - של התפרקות אישית ושל התגבשות . זהו הים התיכון , ובתור שכזה , כמו שהבהירה חנה נוה בדיונה בנוכח הים , הוא עצמו משמש תפאורה לימינלית ואילו בעבור האירופים הבאים לנפוש על שפתו הוא מתקיים כאובייקט של תשוקה אוריינטליסטית , השבויה באמביוולנטיות עמוקה של משיכה ודחייה ( נוה ....
אל הספר