העיקרון החיובי של הדת האוניברסלית הוא נפש אלוהים בגילויה המוגדר . המקור הפנימי של דת זו הוא ההשראה , הבסיס המוסרי שלה הוא האהכה הכפולה . צורתה החברתית היסודית היא השילוש האורגני . כדי להבין טוב יותר את המשמעות המדויקת של מונחים אלה , יש להתייחס אל העקרונות הראשונים . להבין דבר מסובך ומותנה , פירושו להגיע אל עקרונותיו הפשוטים יחסית והבלתי מותנים . אך עקרונות אלה בתורם אינם יכולים להיות מובנים באמת , כל עוד אינם מגיעים אל עקרונות אחרים , פחות מותנים , המגדירים אותם באופן הכרחי , וכך הלאה עד שנגיע אל העיקרון הבלתי מותנה באופן מוחלט , שממנו הכול נובע , ואילו הוא עצמו אינו נובע משום דבר . ההכרחיות של עיקרון כזה , שנקרא העיקרון המוחלט , הייתה מוכרת ומקובלת על כל השיטות הדתיות וגם הפילוסופיות , אך בין השיטות הפילוסופיות יש המכחישות את יכולתו של האדם להכיר את העיקרון המוחלט , אם כי הן מכירות בקיומו . בשאלה זו , כמו בשאלות רבות אחרות , הפילוסופים המתנצחים ביניהם החליפו את המילים במחשבות ואת המחשבות במציאות . הם דיברו על הכרה בכלל , בלי להגדיר אותה . בכל זאת אי אפשר להכיר בכלל . מכירים משהו ביחס...
אל הספר