הדיאלוג השלישי

סופיה : כעת חייב אתה להכיר את היחסים בין הרוח , עקרון האחדות , ובין היכולת החומרית , עקרון השניות , ואת מה שנובע מכך . העיקרון החומרי מאשר את הרוח בתור אחר , בתור זולת . אפשר להבין את האחר באופן אידאלי , כלומר במחשבה או באמצעות המחשבה , ובאופן ממשי , כלומר בחושים ובאמצעות החושים . הרוח המוחלטת , כשהיא מבינה את האחר באמצעות המחשבה , או התמונה או צלם , נעשית לשכל , בהיותה מנוגדת לו הוא מקבל תודעה חיובית של עצמו ומאשר את עצמו . ego ~ j אך באקט זה של תודעה עצמית הוא אינו יכול לאבד את טבעו כרוח טהורה , וכך ביוצרו את השכל , הוא נשאר מה שהוא עם כל ההכרחיות , כלומר רוח מוחלטת , בלתי מושגת לאותה כפילות של אני ולא אני , שהיא השכל . אך העיקרון החומרי הוא עקרון ההוויה בכלל , באופן אידאלי כמו גם באופן ריאלי . וכך , כשהוא מופיע ברוח ברצייה של הלא אני האידאלי ויוצר בכך את האידיאה בשכל , הוא מופיע בו בעת ועונה אחת גם ברצייה ממשית של הלא אני . אך בין הרצייה החומרית והרוח הטהורה יש כבר שכל , הפועל על העיקרון החומרי . הפילוסוף : כעת את רואה את יסודות ההתפתחות האוניברסלית . יש לנו שכל כעיקרון פעיל , המאשר...  אל הספר