ולדימיר סרגייביץ' סולוביוב ( 1900-1853 ) היה פילוסוף , משורר , הוגה דעות , מחזאי ומבקר ספרות שהטביע חותם עמוק על הספרות והמחשבה ברוסיה ברבע הראשון של המאה העשרים . הוא היה בנו של ההיסטוריון סרגיי מיכאילוביץ' סולוביוב . ( 1879-1820 ) בשנת 1873 סיים את לימודיו במחלקה לתולדות הפילוסופיה באוניברסיטת מוסקבה ולאחר מכן למד שנה באקדמיה לכמרים במוסקבה . בשנות הגימנסיה עבר משבר דתי ונעשה מטריאליסט ואתאיסט , אך לאחר מכן שינה את דעותיו בהשפעת לימודי הפילוסופיה , ובעיקר כתבי שפינוזה , שהיה לדבריו "אהבתו הפילוסופית הראשונה , " וכן כתבי הגל , שופנהאואר ואדוארד פון הרטמן . ב 1874 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת פטרבורג , לאחר שכתב עבודת גמר לתואר שני בנושא משבר הפילוסופיה המערבית : נגד הפתיטיביסטים , וקיבל משרת דוצנט ( מרצה ) במחלקה לפילוסופיה שם . נושא עבודת הגמר שלו מסמן תפנית במחשבה ובתרבות הגבוהה הרוסית , אשר בשנות השישים והשבעים הייתה טבועה בחותם המחשבה המדעית הפוזיטיביסטית ( שכונתה גם "ניהיליזם , ( " ואילו לקראת סוף המאה התשע עשרה פנתה לכיוונים פילוסופיים נאו אידאליסטיים ומיסטיים . בקיץ 1875 ק...
אל הספר