לסיפור התלמודי הזה יש זיקה מעניינת למושג הסליחה כפי שהוא מופיע בברית החדשה . אורח החיים שספר זה מטיף לו כרוך לא אחת בסלחנות מופלגת , המתבטאת בהשפלה עצמית : "אהבו את אויביכם , היטיבו עם שונאיכם . ברכו את מקלליכם והתפללו בעד הפוגעים בכם . המכה אותך על הלחי , הטה לו גם את השנייה . הלוקח את מעילך , אל תמנע ממנו גם את כותנתך" ( לוקס ו . ( 29-27 ההטפה הנוצרית לסלחנות כלפי הזולת כורכת אותה בגמול אלוהי הולם : "כי אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם , גם אביכם שבשמים יסלח לכם . ואם לא תסלחו לבני אדם , גם 7 אביכם לא יסלח לכם על חטאותיכם" ( מתי ו . ( 15-14 לכאורה , המוטיבציה לסליחה כאן איננה מצפונית אלא נובעת משיקולי כדאיות . אין אדם סולח לחברו משום שהחליט שכך ראוי או משום שהוא חש רגשות חמלה ואהדה , אלא רק כדי ש"גם אביו שבשמים יסלח לו . " אולם הבה נעיין בסיפור הבא , המתאר שיחה בין ישו לכיפא , תלמידו : כיפא ניגש ושאל אותו : "אדוני , כמה פעמים יחטא לי אחי ואסלח לו ? האם עד שבע פעמים " ? השיב לו ישוע : "אינני אומר לך שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע . על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם שרצה לערוך חשבון עם עבד...
אל הספר