'המובן מאליו'

לכאורה היתה זו הצגת פרינג ' משטשטת , תערובת של סאטירה , פארודיה ונונסנס . אבל ההצגה , שהוטלתה ב , 1996 היתה גם תגובה לרצח רבין ולמלל שאפף הכל אחריו . היא מתארת שיח מסוכסך , שאת אחדותו מקיימת רק ההסכמה על הצורך בהסכמה , ויש בו היגד מודחק אחד שאסור לאמת : אי אפשר להסכים . זה המודחק שיגאל טמיר החזיר אל המרחב הציבורי בירייה . אייל דותן ורן כהן אלף : יש לנו חומר בוער ביד , אמרו לנו שעוד לא היה כזה דבר , זה משהו שמאחר את כל היתרונות של מה שמצליח , אבל בלי החסרונות של מה שנכשל . זה גדול , כולם אומרים את זה , אנשים בקנה מידה הולכים ליפול מזה . יוצר : איזה קנה ? אלף : ( לא מבין ) מה ? ( מהוסס ) קנה מידה אני לא אומר את זה סתם , אני אומר את זה , כי זה הדיבור עלינו . מובן מאליו שברגע זה נכתב אי שם המחזה הבא על רצח רבין . הוא יבוצע , היו סמוכים ובטוחים , במתכונת הרגילה של המחזות הריאליסטיים הישראליים . אנו כבר מדמיינים את המחזאי כשלפניו גזרי עיתונים מהתקופה , ומתחתם רובץ החלק המותר לפרסום מדו"ח ועדת החקירה . סידרו לו אפילו פגישה עם בכיר מהשב"כ , לשיחת רקע . לאחר שהבין בדיוק מה קרה שם , הוא בוודאי ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד