אבי פיטשון

הוא אמן שמציג בחלל הגלריה , טל הבמה וברחוב . הוא מוסיקאי של רוק אנטי מסחרי , סופר של פנזינים בהוצאה עצמית , כרזות רחוב , גרפיטי ורשימות במקומונים . הוא אנרכיסט , פציפיסט ומנפץ אובססיבי של פטישים - של המדינה , השוק , התקשורת וכמובן , של עולם האמנות . והוא תמיד לפני כולם , רדיקלי יותר , משעשע יותר , ויותר נוגע ללב . אבי פיטשון . גליה והב " דני רופ משוחח בשעת צהריים שאננה עם ילדים משותקי מוחין , הוריהם ומחנכיהם . הטענות המנומסות כלפי הזנחה ממסדית , בשילוב דומיננטיות אשכנזית שבעה ונצנוץ ניביו של רופ , משלימים את התמונה לכדי מוצר פוליטיקלי קורקט מובהק ; הכל כאילו במקום , החלש זוכה להשמיע את קולו . אבל משהו בין השורות צורח צרחות אימה בחלל ריק , " כך פותח פיטשון מאמר קצר , סטנדרטי , ממצה , "דנידין והקשר האתיופי , " בזמן תל אביב . ( 2 . 2 . 1996 ) אני יכולה לדמיין את העורך אומר שבוע לפני כן : " הצטבר כבר הרבה חומר יחצ"ני על התוכנית הלא חשובה הזאת . ניתן אייטם של 500 מלה ונעשה מצווה . " ואז מתרגש עליו הנחשול הפיטשוני : טלוויזיית פי . סי כמרבד אדום לרגלי חופש הפעולה של השוק הקפיטליסטי המאוחר , ...  אל הספר