פרק ראשון שפינוזה והיהדות

מסורת ההגות היהודית מקיפה הרבה יצירות מסוגים שונים ומגמות נוגדות . מאחד אותן הרצון להתמודד עם בעיות שהתעוררו בויכוחים פנימיים וחיצוניים של זמנן מתוך חיוב התכנים והסמכות של המקורות המסורתיים , ובאופן זה אמנם תרמו להמשכת המקורות הללו . זו תכונתה של מסורת , שגם אם היא כוללת דעות שונות ומנוגדות היא רצופה ואחדותית מבחינת ההתכוונות של כולן לקיימה בתור שכזאת ולשמור על סמכותה . אבל היסטוריון שרוח של "איפכא מסתברא" מפעמת בלבו היה יכול להציע גם כתיבה אחרת - נודה , קוריוזית בעיקרה , של תולדות ההגות היהודית . הוא היה יכול להציגה באספקלריה של כמה יוצאי דופן גדולים ששללו את המסורת , ביקשו להינתק ממנה ברגעי מפנה מכריעים , ושיקפו אותה מתוך המגמה לפורר את תכניה ולפרוק את עול סמכותה . אמנם , חלקים חשופים של היסטוריה שלילית זו אינם ידועים לנו . המסורת התגברה עליהם ולא השאירה זכרון אלא לעובדת קיומם , ואף אלה שיצרו בימי הבינים יודעים אנו עליהם מעט מדי . ובכל זאת אי אפשר לבטל את הענין שיש בהגותם של אישיים כגון אלישע בן אבויה , שאול התרסי , חיוי הבלכי , אבנר מבורגוס ונתן העזתייי גם מבחינת האור שהם שופכים מן...  אל הספר