פרק שלישי על היחס לעם

א . הביוגרפיה , המשפחה והעם הביוגרפיה האישית מתחילה במשפחה . אבל המשפחה אינה נושאת את עצמה ואינה מסתיימת בעצמה . בה במידה שהיא ממשיכה את קשרי ההולדה לספירה של חיי אישיות משותפים ושל חינוך , כלומר בה במידה שהיא משפחה אמיתית , היא מבטאת שותפות קודמת לה , וממשיכה אותה שותפות גם מעבר לעצמה . היא מיוסדת על עם , היא מצטרפת לעם והיא ממשיכה חיי עם ויצירתו . כאשר מזהה , איפוא , אדם את עצמו , מצד עברו , כבן להוריו , הוא מזהה את עצמו גם כבן לעמו . אבל אז הוא חוזר ומוצא כי התיחסותו הביוגרפית אל עמו קודמת , הן מבחינת כוללותה והן מבחינת ישירותה , להתיחסות הביוגרפית אל המשפחה . מבחינת הכוללות , מפני שהיחס לעם הוא יותר רחב , ומקיף יותר תחומי פעילות , שכל אדם , במידה זו או אחרת , מסוגל לה . הרי אין ההתיחסות הפעילה והיוצרת של שום אדם מסתיימת בחוג משפחתו . ומבחינת הישירות , מפני שהתכנים שעיצבו וגיבשו את אישיותו בתהליך חינוכו מקורם לא במשפחה כי אם בעם \ והרי התכנים הללו הם שמיצבים ומספקים את צירוף התכנים החד פעמי של חייו האישיים . המשפטים הללו עלולים להישמע כפרדוכסליים . אבל הם מתבררים מן האמור בפרק הקודם...  אל הספר
עם עובד