פרק שני על היחס למשפחה

א . ראשית הביוגרפיה על שאלת "מי אני" משיבים בתולדות חיים . אדם הנשאל לזהותו על ידי אחרים יספר על אלה ממעשיו החשובים לדעתו לאיש המתעניין בו , ודמותו תצטייר באותם מעשים . ואילו לעצמו עולה זהותו ממכלול המעשים שעשה , במצבים השונים שנזדמנו לו , עד כמה שהם מצטרפים לאחדות סביב מרכז ה"אני , " כלומר , עד כמה שאפשר לראות במעשים הללו ביטוי לרציותיו . דוק בדבר 1 המצבים השונים שארם הזדמן אליהם אינם נכנסים לביוגרפיה אלא מצד שהגיב עליהם או נפעל על ידיהם . רק במובן הזה יהיו מצבים או מאורעות חיצוניים לחלק מחיי אדם , שבהסתכלות לאחור הוא יכול לראות בהם קובעי זהותו . העבר הוא איפוא הנושא המוגדר של הזהות האישית , יסודה היציב והקבוע . כמובן , העבר אינו ממצה זהות של אישיות חיה . כנגד העבר המוגמר עומד העתיד , שהוא תחום האפשר , ואילו ההו י וה בחיי האישיות נגדר בפתיחותם זה לזה ומעברם זה לזה , שאין העבר מוגמר בהחלט , אלא הוא מתרחב והולך אל העתיד , ואין העתיד אפשר בהחלט אלא הוא נקבע והולך על ידי העבר . בין כה וכה היחיד השואל על זהותו נשען מנקודת ההווה על עברו . הוא זוכר ומשקיף על זכרונותיו לשם שיקול דעת , או לשם...  אל הספר
עם עובד