" הבט נא השמימה , " אומר אלוהים לאברהם ב " מחזה " לילי , בין התגלות לחלום , "וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ... כה יהיה זרעך" ( בראשית טו , ה . ( כדי לדמיין מושג מופשט כל כך כמו "עם" יש צורך בכוח פואטי , בקפיצה מטפורית שתסייע להבין את המעבר מהיחיד לרבים . אברהם , בנקודה זו של חייו , מתקשה לצייר בדמיונו אפילו את לידתו של תינוק אחד ( שהרי הוא זקן וערירי , ( אך אלוהים תובע ממנו לצאת מהאוהל אל תוך הלילה ולראות בחזונו את לידתו הצפויה של עם שלם . מראה הכוכבים הזרועים במרחבי השמים משמש מפתח להבנת הדימוי הקולקטיווי של צאצאי אברהם . עם זאת , הרבה נשאר סתום . המטפורה איננה פותרת את חידת העם לעתיד , אלא דווקא פותחת אותה באמצעות הרחבת האופקים . אלוהים מזמין את אברהם לספור את כוכבי השמים רק כדי להוכיח שמדובר במשימה בלתי אפשרית , שכן מתברר שהכוכבים הם ללא חקר , לאין ספור . אך הכוכבים אינם אלא מטפורה מנחה ראשונית . המטפורה המרכזית של העם במקרא זוהרת פחות ומורכבת יותר : העם מדומיין בעיקר כאדם . ההיסטוריה של עם ישראל , אטען , מעוצבת בטקסט המקראי בביוגרפיה . העם - במיוחד בספרי שמות ובמדבר - שם עולות ה...
אל הספר