ה. מסקנות למדיניות

עבודה זו מראה כי הפערים בין צעירים יהודים לצעירים לא יהודים והפערים בין יהודים מערבים ליהודים מזרחים נעלמים , כאשר מביאים בחשבון את ההבדלים שקיימים בהשכלת ההורים ובחוזקם הכלכלי . כלומר , אם מעמידים את הצעירים בנקודת זינוק שווה ( מבחינת הרקע המשפחתי ) הרי הם מגיעים לקו הסיום של הלימודים עם הישגים זהים . תוצאה זו מעידה כי מערכת החינוך הציבורית אינה מקזזת את ההשפעה הגדולה של הרקע המשפחתי על הישגיהם הלימודיים של הילדים . תוצאה זו מחייבת חשיבה מחודשת על תפקודה של מערכת החינוך בצמצום הפערים . יש לראות תוצאה זו על רקע העובדה שמשרד החינוך מפעיל שורה של כלי מדיניות להעדפה מתקנת , כמו סל הטיפוח , תוכנית הרווחה החינוכית ותוכנית "קרב . " המלצה ספציפית שעולה מתוצאות עבודה זו נוגעת להקצאת תקציבים באמצעות סל הטיפוח . משרד החינוך מבצע מדיניות של העדפה מתקנת באמצעות כמה כלים , ואחד העיקריים הוא סל הטיפוח . משרד החינוך מקצה שעות לימוד נוספות בהתאם למדד טיפוח , בהתאם למשקלות הבאים 25 % ; להשכלת הורים , 25 % להכנסה הכספית של ההורים , 15 % לגודל המשפחה , 15 % לשיעור העולים ו 20 % > לפריפריאליות של מקום המ...  אל הספר