בשיטת הרגרסיה שבה השתמשנו בסעיף הקודם נאמדת השפעתו של כל משתנה בנפרד על הזכאות לתעודת בגרות , תוך החזקת כל יתר התנאים קבועים . "יתר התנאים" כוללים אין ספור משתנים ונסיבות המיוצגים ברגרסיה על ידי המשתנים שנבחרו בהרצה המסוימת . בעבודה זו בחרנו לנתח את קשרי הגומלין בין משתני רקע שונים של המשפחה גם בעזרת גישה משלימה : גישת ניתוח המרחב הקטן על פי שטחות . ( Faceted Smallest Space Analysis — FSSA ) גישה זו מתייחסת לכל המשתנים בו בזמן , וליחסי הגומלין ביניהם כאל מכלול . כך , מערכת ההשפעות ההדדיות בין המשתנים , שהיא מטבעה מורכבת , מקבלת ביטוי סופי ומסכם בצורה פשוטה , על ידי מיפוי גרפי של משתני המחקר . בשונה משיטת הרגרסיה , הגישה הנוכחית מתמקדת בהסקת מסקנות איכותניות , וביישום הנוכחי תבהיר מהן האיכויות החברתיות כלכליות הנדרשות להשלמת תעודת הבגרות . כוחה של שיטה זו בכך שהיא מאפשרת לנו ( באמצעות מפות קוגניטיביות והכללת משמעויות ) להסיק מן המשתנים שנצפו במחקר גם לגבי תפקידם של משתנים שלא נצפו במחקר . נבחרו 30 משתנים שמייצגים רווחה חברתית כלכלית בנוסף למשתנה זכאות לבגרות . בעיבוד הסטטיסטי לפי n FS...
אל הספר