ההפלגה בתיאור הארבה בפרקים א-ב בדימויים צבאיים מלחמתיים : "כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר" ( א , ו ;( "כמךאה סוסים מראהו וכפךשים כן ןרוצון . כקול מךכב 1 ת על ראשי ר 1 הךים ןרקדון ... כגב 1 ךים ןרוצון כאנשי מלחמה יעלו חומה " ... ( ב , ד ואילך , ( ובדימויים אפוקליפטיים של יום ה' ( א , טו ; ב , ב ועוד ) הביאה לידי כך , שחוקרים שונים ( מרקס , קויפמן ) הציעו פירושים אליגוריים ואסכטולוגיים לפרקים אלה , או לפרק ב בלבד ( וולף ? . ( בפרק א דומיננטי היסוד הסיפורי תיאורי של הארבה , העולה על הארץ ומכלה את יבולה . תיאור זה מתחזק והופך דרמתי אפוקליפטי בפרק ב ( ב-יא : ( הארבה מופיע בו כצבא אויב ערוך למלחמה , שאין לעמוד נגדו , הפורענות היא טוטאלית , ומלווה בתיאורי יום ה ' על כל מוראותיו . ? היסוד הסיפורי תיאורי של דברי יואל מעיד על קשרים מובהקים עם תיאור מכת הארבה בספר שמות . אוצר המלים הרטורי שם חוזר אצל יואל במקצב שירי ( כגון שמות י , ב ביואל א , ג ; שמות י , ו ביואל א , ב , כשאלה רטורית במבנה כיאסטי . ( תיאורי הארבה האוכל ומכלה את כל היבול , בשמות י , ה , טו חוזרים אצל יואל ( א , ג ) במקצב שיר...
אל הספר